אני רוצה לכתוב וליצור שיחה בין אנשים על אוכל, תרבות, חברה, היסטוריה, מתכונים וסיפורים, תוך התבוננות על החיים והסביבה, המקומות מהם אנחנו באים והאוכל שאנחנו מכינים ואוכלים. האוכל מחבר בין אנשים – רחוקים כקרובים, ומבליט את האנושיות שבנו.
אני מזמינה אתכם להגיב, לכתוב, לבשל, להתחבר ולהביא את עולמכם.
סתיו בתל אביב. כירושלמית זה מעלה בי את הצורך במרק. מרק מעלה את הניחוחות של צרור פטרוזיליה, שמיר וסלרי, שמוסיפים את טעמם למרק עוף מרווה ואת הקשר לבית (של ההורים, הסבתות, חברים) בו יודעים להתקין מרקים ונזידים טעימים. התכנסות סביב שולחן, כשכל אחד מביא משהו. כמעט תמיד מתלווה אליו סיפור.
המתכון המצורף כאן מזכיר לי הפסקת חשמל חורפית לפני שנים רבות בירושלים, בה ניצלתי את ההזמנה וההזדמנות לבקר חבר, מלך המרקים. אולי זה ישמע כמו סיפור מהאגדות אבל יש כאן מלכים, לפחות אחד, מיוחד, שיודע, בין היתר, להכין מרק. המלך כבר חזר זה מכבר מעבר לים, שם הוא ממשיך לרקוח תבשילים ולבשל מרקים.
החורף אמור להיות כאן בתחילתו, ולמרות טפטוף של סופשבוע שהקל מעט על הצמחים במרפסת, השמש זורחת לה במלוא עוזה, כאילו נהנית לסלק את העננים ואיתם הגשמים. ומרק? יש טעם למרק? הנה מתכון של מרק שפתח לי את החורף, בעזרתו האדיבה של מלך המרקים.
תודה למלך!
חומרים
1 דלורית קטנה או חתיכה יפה של דלעת, חתוכים לקוביות (קטנות או גדולות – לפי הטעם)
2 בטטות גדולות חתוכות לקוביות
3 גזרים חתוכים לקוביות או לפרוסות עגולות – לא דקות ולא עבות, אפשר גם לחצות
2 בצלים גדולים חתוכים לקוביות
3 כרישות פרוסות
2-3 שיני שום
1 תפוח עץ גראני סמית' חתוך לקוביות
1 כפית הל טחון
2 כפיות קינמון
2 כפיות אגוז מוסקט טחון או 1/4 אגוז מוסקט טרי מגורר
2 כפיות קארי
2 חבילות שמנת מתוקה
כוס חלב קוקוס
כוס מים
2 כפות נענע יבשה או כוזברה קצוצה טריה.
שמן קנולה (2-3 כפות)
מלח ופלפל לפי הטעם או פלפל שאטה לנועזים
הכנה
בסיר גדול שמים את השמן ומוסיפים בהדרגה את הבצל, הכרישה, שיני השום, הגזרים, הבטטה, התירס, הדלורית/הדלעת (לתת לכל ירק 2 דק' התאקלמות לפני שמוסיפים את הבא) ממליחים ומפלפלים. מוסיפים את התבלינים ומערבבים, מוסיפים את הנוזלים - השמנת המתוקה, המים וחלב הקוקוס ומערבבים.
מביאים להרתחה, מורידים את האש ומבשלים עוד 30-20 דקות על אש נמוכה.
